מלכים א פרק ג - משפט שלמה
(טז) אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו:
(יז) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת בִּי אֲדֹנִי אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת:
(יח) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי וַתֵּלֶד גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו אֵין זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת זוּלָתִי שְׁתַּיִם אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת:
(יט) וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָיְלָה אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו:
(כ) וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי:
(כא) וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי וְהִנֵּה מֵת וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה לֹא הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי:
(כב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
(כג) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי: פ
(כד) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ קְחוּ לִי חָרֶב וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
(כה) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת:
(כו) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ וְזֹאת אֹמֶרֶת גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ:
(כז) וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ:
(כח) וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים
בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט:
מי האמא האמיתית ומי האשה הרמאית?
מה מסקנתנו כהורים וכמורים?
4 תגובות:
שלום יעקב
האמא האמיתית - היא התובעת. שהרי לא יעלה בדעת האשה הרמאית ללכת ולתבוע את האם האמיתית ולעורר שדים מרבצם.
האם האמיתית, היא זו הדוברת וסביר להניח כי שלמה גם ראה אותן מולו וראה את כאבה האמיתי על כך שבנה נלקח ממנה והיא אינה יכולה לטפל בו, לחבק אותו ולגדל אותו. אלא רואה אותו בזרועותיה של אשה אחרת.
יהודה אייזנברג (אתר דעת http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/mishpat-2.htm) מתייחס לדקויות המשפטיות ומציין את מבנה המשפטים: כל אם היתה מרוכזת בבנה ועל כן הציבה אותו ראשון במשפט בו התייחסה אליו. אם המת אמרה "בנך המת ובני החי" ואם החי אומרת "בני החי ובנך המת". כמו כן, ההסתרבלות של התובעת בהסבר שלה כי קמה להיניק את בנה בבוקר והוא מת ואז ראתה את בנה בבוקגר והבחינה כי לא בנה הוא - הסרבול שבחזרה הכפולה על המילה "בוקר", מעיד על כשל לשוני, המעיד על שקר.
בויקיפדיה מובא ביאור זה וביאור נוסף, הו יש התייחסות לאירועי הלילה, שאותם לא יכלה התובעת לדעת, כי הרי גם היא ישנה. (משפט שלמה - ויקיפדיה).
נקודה למחשבה - סגנון הדיבור. אם אחת פונה בנימוס ואמרת בכל פעם "בי אדוני", ןאילו השניה עונה במשפטים קצרים "בני החי ובנך המת" "גם לי גם לך לא יהא". היתכן כי זו שרצתה כל כך תינוק, והיתה מוכנה לחמוס אותו מרעותה תהיה גם זו שתתחנן על חייו? הכתוב אינו אומר לי מי מהדוברות פונה לבקש את רחמי המלך, האם זו התובעת או הנתבעת. (מקראנט). גם אנחנו כהורים וכמחנכים, לעתים שומעים דבר מריבה בין ילדים ונוטים להקשיב ולקבל את הצד ששטח טענותיו יפה יותר ובנימוס, ונוטים להתעלם מהצד השני, שאולי מרוב כעס על העוול שנגרם לו נוטה לענות בקוצר רוח.
שאלה נוספת - מה היה קורה לו שתי הנשים היו חומלות על התינוק, או לו שתי הנשים לא היו מוכנות לוותר?
מכיוון שהמקרא אינו מפרט את כל הדיון, הרי שהרמזים לחוכמתו של שלמה טמונים רק בחלק הנתון (משפט שלמה - אליה וגילה ליבוביץ). אפשרות אחרת היא לקבל את פרשנותו של רש"י, כי בת קול לחשה לו...
במצבי קונפליקט המונחים על שולחננו עלינו להתאים את דרך התגובה שלנו לסיטואציה הנתונה. בכל פעם שניתן לברר את הסוגיה לעומקה עלינו לשים לב לדקויות ולא לנהות אחר מראית העין. עדין זה לא אומר שנהיה חפים מטעויות.
(נ.ב. כל מה שבסוגריים - קישורים ומופיעים כקישורים בתגובה שלי אליך בקבוצת הדיון).
יונה ותמר שלום ושבוע טוב.
מאוד נהניתי לקרוא תשובותיכן ובעיקר את קטע הסיכום של תמר (מ" גם אנחנו כהורים וכמחנכים" עד סוף הדברים). התשובה שהובאה בשם יהודה אייזנברג היא גם תשובתו של המלבי"ם (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר (המלבי"ם; 7 במרץ 1809 – 19 בספטמבר 1879), שהיה מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים).
כהמשך לדיון בסוגיה אני מביא פיוט שכתב האבן עזרא ("צמאה נפשי לאלוקים") שחי לפני כ-900 שנה ואף הוא מתייחס לעניין בדרכו שלו.
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלקים לְאֵ-ל חָי.
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
אֵ-ל אֶחָד בְּרָאָנִי.וְאָמַר חַי אָנִי.
כִּי לא יִרְאַנִי. הָאָדָם וָחָי:
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
בָּרָא כּל בְּחָכְמָה. בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה.
מְאד נֶעֱלָמָה. מֵעֵינֵי כָּל חָי:
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
רָם עַל כָּל כְּבודו. כָּל פֶּה יְחַוֶּה הודו.
בָּרוּךְ אֲשֶׁר בְּיָדו. נֶפֶשׁ כָּל חָי:
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
הִבְדִּיל נִינֵי תָם. חֻקִּים לְהורותָם.
אֲשֶׁר יַעֲשה אותָם. הָאָדָם וָחָי:
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
מִי זֶה יִצְטַדָּק. נִמְשַׁל לְאָבָק דָּק.
אֶמֶת כִּי לא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חָי:
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
בְּלֵב יֵצֶר חָשׁוּב. כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב.
וְאֵיכָכָה יָשׁוּב. הַבָּשר הֶחָי:
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
נְסוגִים אִם אָבוּ. וּמִדַרְכָּם שָׁבוּ.
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ. בֵּית מועֵד לְכָל חָי
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
עַל כּל אַהודֶךָ. כָּל פֶּה תְּיַחֲדֶךָ.
פּותֵחַ אֶת יָדֶיךָ.וּמַשבִּיעַ לְכָל חָי:
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
זְכור אַהֲבַת קְדוּמִים. וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים.
וְקַרֵב הַיָּמִים. אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חָי:
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת. שִׁפְחָה נואֶמֶת.
לא כִּי בְנֵךְ הַמֵּת. וּבְנִי הֶחָי:
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
אֶקּוד עַל אַפִּי.וְאֶפְרוש לְךָ כַּפִּי.
עֵת אֶפְתַּח פִּי. בְּנִשְׁמַת כָּל חָי:
לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
מי היא הגברת אמת ? מי היא השפחה הנואמת ? מה טענותיה? ומה האמת לדעת האבן עזרא?
אני זוכרת את הסיפור הזה עוד מהיותי ילדה צעירה בבית ספר יסודי והיה לי ספר של סיפורי התנ"ך עם איורים- לא אשכח את זה.
זה אכן הגיוני שהאם האמיתית היא זו שפנתה מלכתחילה למשפט בשל העוול מצד שני זו בהחלט יכולה להיות האם השקרית על מנת לקבל את הילד כדת וכדין כביכול..
הצורה של המשפט היא מצמררת אבל בהחלט מעוררת מחשבה.
הוסף רשומת תגובה