חגי ישראל עפ"י א-ת ב-ש
השנה, (שנת תשס"ט) , היום הראשון של פסח היה ביום חמישי בשבוע.
לפיכך החגים והמועדים השנה יחולו עפ"י הרשימה הבאה (ניתן לבדוק ולוודא בעזרת לוח שנה)
תשעה באב יחול ביום חמישי (א').
חג שבועות יחול ביום שישי (ב').
ראש השנה יחול בשבת (ג').
קריאת התורה תחול ביום ראשון (ד').
צום כיפור יחול ביום שני (ה').
פורים חל ביום שלישי (ו').
חג העצמאות יחול ביום רביעי (ז').
חג שמח!!!
השנה, (שנת תשס"ט) , היום הראשון של פסח היה ביום חמישי בשבוע.
לפיכך החגים והמועדים השנה יחולו עפ"י הרשימה הבאה (ניתן לבדוק ולוודא בעזרת לוח שנה)
תשעה באב יחול ביום חמישי (א').
חג שבועות יחול ביום שישי (ב').
ראש השנה יחול בשבת (ג').
קריאת התורה תחול ביום ראשון (ד').
צום כיפור יחול ביום שני (ה').
פורים חל ביום שלישי (ו').
חג העצמאות יחול ביום רביעי (ז').
חג שמח!!!
5 תגובות:
יפה. ידעתי את זה איפהשהוא באחד מחלקי המוח האבודים שלי. אני מנהלת קהילה מתוקשבת לסטאז' גני ילדים במחוז צפון, ולהעשרת עולמן של הסטאז'ריות כותבת להן בכל פעם "תמונת שבוע" בנושא הקשור לאותו תאריך. את הכתבה המצורפת העליתי לקראת תחילת השנה האזרחית:
http://www.tzafonet.org.il/community/new.asp?ArticleID=159
חג שמח!
שלום יעקב
אהבתי את הרעיון ללמוד ממך על "פטנטים" או קודים הקיימים ביהדות.
הקדמתי ובדקתי גם את ימי החגים של השנה הבאה תס"ע והנה הם:
חג הפסח יחול ביום שלישי ולכן:
ימי הפסח יום בשבוע חג/מועד
א' ג' תשעה באב
ב' ד' שבועות
ג' ה' ראש השנה תשע"א
ד' ו' קריאת התורה
ה' שבת צום כיפור תשע"א
ו' א' פורים
ז' ג' יום העצמאות-נדחה
זה בהחלט מעניין - אם כי קצת מבלבל - חלק מהחגים באותה שנה וחלקם בשנה הבאה...
יונה
יונה. כל הכבוד!
למעשה הא-ת ב-ש המקורי (שנמשך 2000 שנה) היה בו יסוד גלותי. זאת משום שהיום הרביעי של פסח הוא יום קריאת התורה. ובכן, יום קריאת התורה הוא יום שמחת תורה בחוץ לארץ (כידוע, בארץ, שמיני עצרת ושמחת תורה חלים באותו יום) ולכן חג העצמאות שהשתלב מול
היום השביעי של פסח הפך את הא-ת ב-ש לציוני.
ליעקב ידידי
נזכר אני כשהעברת את שיטת האת -בש בחגי ישראל בקורס שמ"ח וזה הדהים אותנו. זה עבד אז וכנראה יעבוד תמיד.
שאלה לי: מה קורה בשנים מעוברות? האם יש הבדל?
וברשותך עוד על שיטת את - בש: במתמטיקה מציאת סכום איברי סידרה חשבונית מבוסס על שיטה זו. גאוס גילה כי סכום 100 המספרים הטבעיים הראשונים הוא 5050 (בלי חבר טלפוני) בשיטה זו והשיטה מוכרת בשיטת גאוס, אך אנו יכולים לפגוש ברעיון בחגי ישראל: בחג הסוכות היו מקריבים בכל יום קורבנות.ביום הראשון היו מקריבים 7 פרים, ביום השני 8 פרים וכך הלאה ביום השביעי היו מקריבים 13 . רש"י מחשב את סך הפרים שהקריבו בחג הסוכות בשיטת את-בש.7+13=20 8+12=20 9+11=20 ועוד 10 פרים ביום הרביעי(אמצעי)סה"כ 70 פרים.
באותו אופן ניתן לדעת בחישוב מהיר את סך הנרות שאנו מדליקים בחג החנוכה (44)וניתן לשאול כמה נרות היינו מדליקים בחג זה אילו כד השמן הספיק למשל ל 13ימים.
עוד על כך בברכת הכהנים (אשתדל לכתוב על כך מחר בבלוג שלי).
שמטוב
שמטוב ידידי.
1. הא-ת ב-ש כזה "חזק" ששנים מעוברות לא משפיעות עליו והחוקיות נשמרת (כזכור שנת תשמ"ח - השנה שלגביה ניתנה הדוגמא בפורום- היתה שנה מעוברת).
2. לגבי פרי החג (סוכות) אכן הסכום הוא 70 אך הסדר הפוך (ביום הראשון 13 וביום האחרון 7).
3. אילו כד השמן הספיק ל-13 ימים, היינו צריכים להדליק בסה"כ (כולל השמש): 96 נרות.
4. אני מחכה לראות את ה"חידוש" שלך על ברכת כהנים.
הוסף רשומת תגובה