לוגי - בלוגי: קישורים בין בלוג לבלוג

לוגי - בלוגי: קישורים בין בלוג לבלוג

תלמוד בבלי מסכת שבת דף לג :
יתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות . רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעילה - יתעלה, יוסי ששתק - יגלה לציפורי, שמעון שגינה - יהרג. אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא. כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי. כי תקיף גזירתא, אמר ליה לבריה: נשים דעתן קלה עליהן, דילמא מצערי לה ומגליא לן. אזלו טשו במערתא. איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא. והוו משלחי מנייהו, והוו יתבי עד צוארייהו בחלא, כולי יומא גרסי, בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו, והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו. איתבו תריסר שני במערתא. אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא, אמר: מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזרתיה? נפקו. חזו אינשי דקא כרבי וזרעי, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה! כל מקום שנותנין עיניהן - מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם! הדור אזול. איתיבו תריסר ירחי שתא. אמרי: משפט רשעים בגיהנם - שנים עשר חדש. יצתה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם! נפקו, כל היכא דהוה מחי רבי אלעזר - הוה מסי רבי שמעון. אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה. בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא, ורהיט בין השמשות. אמרו ליה: הני למה לך? - אמר להו: לכבוד שבת. - ותיסגי לך בחד? - חד כנגד זכור, וחד כנגד שמור. - אמר ליה לבריה: חזי כמה חביבין מצות על ישראל! יתיב דעתייהו.
תרגום לעברית:
ישבו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון וישב עימהם יהודה בן גרים (שהוריו היו גרים). פתח רבי יהודה ואמר "כמה נאים מעשיה של אומה זו (השלטון הרומאי): תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות". רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר: כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. פסקה מלכות רומי: יהודה שעילה – יתעלה (יקבל תפקיד מכובד), יוסי ששתק - יגלה לציפורי, שמעון שגינה - יהרג. הלך הוא ובנו והסתתרו בבית המדרש. בכל יום הייתה מביאה להם אשתו לחם ומים. כשחזקה גזרת הרומיים, ברחו והסתתרו במערה. נעשה להם נס: מעיין מים חיים, שפרץ ועלה בפתח המערה ולצדו עץ חרובים מניב פירות. רבי שמעון ובנו נשארו במערה במשך 12 שנים, כשהם מנותקים לחלוטין מהוויות העולם ולמדו תורה. והנה הגיע היום הגדול - אליהו הנביא הגיע אל המערה ובישר להם על מותו של קיסר רומי. על פי חוקי אותה תקופה, יחד עם מותו של הקיסר והתמנותו של הקיסר הבא, התקבלה "חנינה כללית" וממילא הגזירה נגד רבי שמעון בטלה. רבי שמעון בר יוחאי ואלעזר בנו יצאו מן המערה. הם ראו איכרים עובדים בשדה. לאחר שנות ההזדככות במערה לא יכול היה רבי שמעון לסבול מראה של יהודים, המבזבזים את זמנם בדברים גשמיים, במקום לעסוק בלימוד התורה "מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה" וכל מקום שנתנו בו עיניהן - מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: "להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם". חזרו השניים אל המערה וישבו בה שנים עשר חודשים נוספים ואז נשמעה בת קול שנייה שאמרה ": צאו ממערתכם". יצאו רבי שמעון ובנו ושוב ראו אנשים עוסקים בחיי העולם הזה. כל מה שהיה רבי אלעזר שורף היה אביו רבי שמעון בר יוחאי מרפא. אמר לו: "בני, די לעולם אני ואתה". בערב שבת ראו יהודי ממהר ובידיו שתי אגודות הדס. שאלוהו : "אלה למה לך?" ענה להם :"לכבוד שבת קודש", שוב שאלוהו "למה לך שני ענפים?" ענה להם "אחד כנגד 'זכור' ואחד כנגד 'שמור' ". אמר לו לבנו: "ראה כמה חביבין מצות על ישראל!" – נתיישבה דעתם.
יש הרבה שאלות על הקטע : אביא שלוש, ואשמח לקבל התייחסות מאנשי הפורום.
א. "מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה" מול "להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם".
אילו שתי השקפות עולם רמוזות כאן?
ב. ביציאתם השנייה מן המערה כתוב: ש"כל מה שהיה רבי אלעזר שורף היה אביו רבי שמעון בר יוחאי מרפא" מה בא זה ללמדנו?
ג. מדוע נתיישבה דעתם כששמעו את תשובתו של היהודי? האם רשב"י ובנו חזרו בתשובה?

מלכים א פרק ג - משפט שלמה
(טז) אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו:
(יז) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת בִּי אֲדֹנִי אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת:
(יח) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי וַתֵּלֶד גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו אֵין זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת זוּלָתִי שְׁתַּיִם אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת:
(יט) וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָיְלָה אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו:
(כ) וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי:
(כא) וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי וְהִנֵּה מֵת וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה לֹא הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי:
(כב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
(כג) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי: פ
(כד) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ קְחוּ לִי חָרֶב וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
(כה) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת:
(כו) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ וְזֹאת אֹמֶרֶת גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ:
(כז) וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ:
(כח) וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים
בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט:

מי האמא האמיתית ומי האשה הרמאית?

מה מסקנתנו כהורים וכמורים?

ליל הסדר

השנה ערכנו את הסדר בביתנו בקרית שמונה.
הנוכחים בסדר היו: אני ואשתי יוכי,
בתנו הגדולה איילת השחר, בעלה אריאל, בנם אלישע המתוק ובתם התינוקת צורית המתוקה.
בתנו יסכה, בעלה נריה ובנם מעיין חיים החמוד
ובתנו חדווה.
הערב היה נפלא וניהננו להתכנס כל המשפחה ולחגוג את הסדר בחברת אלכסנדרה ואולגה, שתי בנות שעוברות תהליך גיור ואנו המשפחה האומנת שלהן.
התחלנו את הסדר בשעה 21:00 ב"קדש" וסיימנו בשעה 02:00 לצלילי השיר "וואחד ג'די" (חד גדיא בשפה התוניסאית).
חווית הסדר היא אחת התופעות הנפלאות שמאחדות את בית ישראל בין בתא המשפחתי ובין כעם.
שתפו אותי בחוויות מהסדר שלכם.

יעקב

חגי ישראל עפ"י א-ת ב-ש

חגי ישראל עפ"י א-ת ב-ש
השנה, (שנת תשס"ט) , היום הראשון של פסח היה ביום חמישי בשבוע.
לפיכך החגים והמועדים השנה יחולו עפ"י הרשימה הבאה (ניתן לבדוק ולוודא בעזרת לוח שנה)
תשעה באב יחול ביום חמישי (א').
חג שבועות יחול ביום שישי (ב').
ראש השנה יחול בשבת (ג').
קריאת התורה תחול ביום ראשון (ד').
צום כיפור יחול ביום שני (ה').
פורים חל ביום שלישי (ו').
חג העצמאות יחול ביום רביעי (ז').
חג שמח!!!